לוי נ' שירביט חברה לביטוח בע"מ ואח'

פסק דין

בפני תביעתו של התובע להחזר כספי השתתפות עצמית ששילם לנתבעת מס' 1 שהיא חברת הביטוח שבה היה מבוטח רכבו עובר לתאונת דרכים. התובע שילם הסכום שדרשה נתבעת מס' 1 לאחר שזו, לדבריו, איימה עליו שתתבע אותו בבית משפט. לטענתו, לא היה עליו לשלם סכום כלשהו לנתבעת מס' 1 והוא עשה כן תוך מתוך חשש, תוך תמימות וטיפשות. נתבעת מס' 2 צורפה לתביעה הואיל והיתה החברה המבטחת של המעורב בתאונה.

העובדות והליכים הקודמים

התובע הינו בעליו של רכב מסוג פיג'ו מ.ר 57-471-17 (להלן – הרכב). בתאריך 28.5.2009 עת נהג התובע ברכב, אירעה תאונה שכתוצאה ממנה נפגע הרכב. התובע הגיש תביעה לבית משפט לתביעות קטנות בירושלים (ת.ק 3832/09) כנגד ה"ה פחימה אלירן ויחיאל וכנגד הראל חברה לביטוח בע"מ שביטחה אותם (להלן – "נתבעת 2"). בית המשפט לתביעות קטנות בירושלים, מפי כב' השופט רובין, קבע בפסק דין מיום 16.3.2010 כי התובע אמנם התרשל בנהיגתו, אלא שרשלנותו של הנהג המעורב, פחימה, (להלן – צד ג') הייתה בגובה 75% ואילו רשלנותו של התובע בגובה 25%. משכך חייב את נתבעת 2, מבטחת צד ג', לשלם לתובע סך של 3,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק (להלן – התביעה הראשונה).

ביום 13.7.2010 הגישה נתבעת מס' 2, הראל חברה לביטוח בע"מ, תביעה בסדר דין מקוצר בבית משפט השלום בתל אביב שמספרה ת.א. 16512-09-09 כנגד התובע וכנגד שירביט חברה לביטוח בע"מ (להלן – התביעה השניה). לאחר דיון הודיעו הצדדים על הסדר פשרה שקיבל תוקף של פסק דין על פיו נתבעת מס' 2, חברת הביטוח שירביט, תשלם לתובעת, חברת הביטוח הראל, לסילוק מלא וסופי של התביעה סך של 3,567 ₪ (להלן – הסכם הפשרה).

לציין כי מר יוסף לוי, התובע בתיק שבפני, לא היה נוכח בדיונים שהתקיימו בתביעה השניה, לא ידע ולא היה שותף להסכם הפשרה.

בתאריך 7.10.2010 פנתה אל התובע נציגת חברת הביטוח שירביט, נתבעת 1, ודרשה ממנו לשלם סך של 1,153 ₪ בגין השתתפות עצמית. התובע שילם את הסכום כולו בשלוש המחאות, ומכאן התביעה שבפני שעניינה השבת סכום ההשתתפות העצמית ששילם, בצירוף הפסד ארבעה ימי עבודה (1,200 ₪) ואגרת בית משפט (100 ₪).

בכתב הגנתה טענה נתבעת 1 - חברת הביטוח שירביט, מבטחת רכב התובע במועד התאונה, כי בהסתמך על פסק דינו של כבוד השופט רובין בתביעה הראשונה, שילמה לצד ג' - חברת הביטוח הראל את הסכום הנדרש המהווה 25% מנזקיו, סכום שעלה על סך ההשתתפות העצמית ודרשה מהתובע לשלם את מלוא ההשתתפות העצמית, שאותה כאמור שילם התובע, לדעתו שלא כדין.

נתבעת 2, חברת הביטוח הראל, טענה בכתב הגנתה בתיק שבפני כי אין לה כל יריבות עם התובע, באשר תביעתו היא להחזר דמי השתתפות עצמית שנגבו ממנו על ידי הנתבעת 1 - חברת הביטוח שירביט.

בתאריך 14.6.2011 התקיים הדיון בתביעה שבפני. במהלכו טען נציג נתבעת 1, חברת הביטוח שירביט, כי אין מחלוקת שהתובע זכאי להחזר של 75% מסכום ההשתתפות העצמית ששולם לה. אך לטענתה, נתבעת מס' 2 - חברת הביטוח הראל, היא זו שצריכה להשיב לתובע את ההחזר. נציג נתבעת 2 טען כי הסכם הפשרה בתביעה השניה הסדיר באופן מלא וסופי את החבויות בין נתבעות 1 ו- 2 והוא מעשה בי דין. על כן אין נתבעת מס' 1 יכולה לגלגל את השבת הסכום הנתבע לפתחה.

לעניין הסכם הפשרה שקיבל תוקף של פסק דין